פסק-דין בתיק ת"א 16332-02-10

הרקע לתביעה:

1.         עניינה של התביעה שלפניי בהסכם למכירת ושיווק תוצרת חקלאית ברוסיה. לטענת התובעת, הנתבעת לא קיימה את חלקה בהסכם במובן זה שמכרה את התוצרת החקלאית במחיר נמוך ביותר וממילא שילמה לתובעת סכום נמוך מהמוסכם. נוכח הפרה זו, עתרה התובעת לחייב את הנתבעת בתשלום 252,525 ש"ח.

עיקר טענות התובעת:

2.         התובעת, חברה העוסקת באריזה ושיווק של תוצרת חקלאית. הנתבעת, חברה העוסקת בייצוא תוצרת חקלאית. בתחילת חודש ינואר 2010, פנתה הנתבעת אל התובעת והציעה שתשווק ותמכור עבורה ברוסיה תכולתן של שלוש מכולות. המכולות הכילו 65 טון של פרי מנדרינות מסוג סנטינה, שהם 5,274 תיבות פרי.

3.         בין הצדדים סוכם שהפרי יימכר במחיר של 900 דולר לטון - מחיר FOB (מחיר לפני עלות ההובלה הימית וביטוח). סכום זה שווה ערך לסך 1,050 דולר - מחיר CIF (מחיר לאחר הוספת עלויות ההובלה הימית וביטוח). כך, הנתבעת התחייבה לשלם לתובעת סך 1,050 דולר בגין כל טון פרי המצוי במכולות. 

4.         בתאריך 27.1.10 הודיעה הנתבעת לתובעת באמצעות דואר אלקטרוני שנותרו לה במלאי המכירה 2,307 תיבות פרי. יומיים לאחר מכן, בתאריך 29.1.10 (יום ו') בשעה 16:25 הודיעה הנתבעת לתובעת שברשותה רק 875 תיבות פרי ועקב "צניחת" שוק פירות ההדר ברוסיה, נמכרו תיבות הפרי במחיר 450 דולר CIF. הנתבעת הציעה להחזיר את יתרת הפרי לידי התובעת ולהשלים את כמות תיבות הפרי שנמכרו במחיר הנמוך בתיבות פרי באותה כמות ובאותה איכות, על מנת לצמצם את הנזקים שגרמה לתובעת.

5.         בתאריך 31.1.10, בשעה 09:47 שלחה התובעת לנתבעת הודעת דואר אלקטרוני ובה הביעה הסכמתה לקבל את הצעת הנתבעת בדבר החזרת מלוא כמות תיבות הפרי שנמכרו לה: 5,274 תיבות פרי חדשות/חלופיות.

6.         להפתעתה, שלחה לה הנתבעת בתאריך 31.1.10 בשעה 12:16 הודעת דואר אלקטרוני ובה הביעה התנצלותה על שמלוא תיבות הפרי נמכרו במחיר נמוך בסך 450 דולר CIF. עוד טענה הנתבעת שאין בידה תיבות פרי חלופיות אחרות למסור לתובעת, בניגוד להודעותיה הקודמות.

7.         נוכח האמור עתרה התובעת לחייב את הנתבעת לשלם לה 252,525 ש"ח עבור 65 טון פרי שנמסר לנתבעת ולפי 1,050 דולר CIF לטון.

עיקר טענות הנתבעת:

8.         בתאריך 23.12.09 פנתה התובעת אל הנתבעת בבקשה שתסייע לה למכור שלוש מכולות של פרי מנדרינות מסוג סנטינה. המכולות "נתקעו" ברוסיה לאחר שהלקוח שהזמין אותן נרצח. על אף הקשיים הרבים נוכח הצפת השוק בפרי הדר באותה התקופה וחוסר ביקוש מוחלט לפרי הדר, הצליחה הנתבעת לאתר חברה אחת מבין לקוחותיה הקבועים בשם "אגרואקו". חברה זו הסכימה למכור את הסחורה של התובעת "במחיר פתוח" או "במחיר הזדמנות" וללא כל התחייבות.

9.         הנתבעת לא בדקה את הסחורה של התובעת ולא הייתה לה ידיעה באשר לאיכותה והתאמתה לתיאורה. לכן הנתבעת לא יכלה לדרוש מלקוחותיה התחייבות למחיר זה או אחר. כך גם לא יכלה להתחייב כלפי התובעת באשר למחיר מכירת הסחורה בשוק הרוסי. נוכח האמור, הסכימה התובעת שהסחורה תימכר בכל מחיר שהוא. רק לאחר שראתה שבפועל סחורתה נמכרה במחיר נמוך באופן משמעותי מציפיותיה, טענה שסוכם בין הצדדים על מחיר שונה. לכן מדובר בטעות בכדאיות העסקה שאינה מזכה בסעד.

10.        ביום 31.1.10, ולאחר שנשלחה אליה הצעת הנתבעת ביום 29.1.10, ביקשה התובעת לקבל חזרה את הסחורה שטרם נמכרה. נוכח בקשה זו, פנתה הנתבעת לחברת "אגרואקו" שהבהירה כי ביומיים שחלפו מיום שליחת ההצעה על ידי הנתבעת (29.1.10) ועד למועד קיבול ההצעה על ידי התובעת (31.1.10) נמכרה כל הסחורה במחיר 450 דולר CIF.

11.        נוכח מעורבותו של גורם שלישי - חברת "אגרואקו" - ברור היה לתובעת שכל עיכוב במתן תשובה עלול להשפיע על ההצעה. קיבול הצעת הנתבעת היה מותנה בפעילותו של גורם שלישי וכפוף לאישורו לאפשרות ביצוע העסקה. מאחר שהצד השלישי הודיע שאין עוד אפשרות לעמוד בהצעה, הרי שההצעה פקעה בטרם מועד הקיבול.

12.        הנתבעת הציעה לתובעת לקבל את התמורה עבור מכירת תיבות הפרי בסך 450 דולר CIF לטון פרי, אולם התובעת סירבה. ביום 24.3.10 הועבר לזכות התובעת סך 29,299 דולר בגין הסחורה שנמכרה.

13.        בדיון שנערך לפניי העידו העדים האים:

            מטעם התובעת: מר בני אביטן, בעל מניות ומנהל התובעת וגברת נורית עוז, מנהלת אצל התובעת.

            מטעם הנתבעת: מר רונן וייסבורד - מנהל הנתבעת.

דיון והכרעה: